נוכחות של תיקנים במשכנות האדם מהווה מטרד קשה, וגורמת מורת רוח רבה לתושבים רבים – גם באזורים בהם רמת החיים גבוהה. לתיקנים כמו לשאר החרקים, אין טמפרטורת גוף קבועה, התפתחותם ופעילותם תלויות בטמפרטורות הסביבה. לכן בקיץ נוכחותם מורגשת בכל מקום בו הם מצויים, ובחורף נוכחותם מורגשת רק בבתים מוסקים או במקומות מחוממים אחרים.
סוגי התיקנים הנפוצים כיום
התיקן האמריקאי – (Periplaneta americana ) צבעו חום אדמדם, אורך הגוף של הבוגרים מגיע עד 4.5 ס"מ. לזכר גוף ארוך ובעל קצה בטן צר, לנקבה גוף רחב יותר וקצה בטן מעוגל. גם לזכר וגם לנקבה כנפיים מפותחות המאפשרות להם להגיע לבתינו בתעופה.
תיקי הביצים כהים מאוד וגודלם כ- 8 מ"מ. מחזור החיים יכול להמשך ששה חודשים עד שלוש שנים.
מין זה שמוצאו כנראה מאפריקה, נפוץ בכל העולם. הוא חובב לחות וטמפרטורות גבוהות, ומצוי במערכות הביוב, במחסני מזון בערמות ופחי אשפה, במאפיות, במטבחים וכו'. התיקנים ממין זה חיים ומתרבים גם בבתים וגם במערכות הביוב.
התיקן הגרמני – ( Blatella germanica) צבעו חום בהיר, אורכו מגיע ל- 1.5 ס"מ, והוא ניכר בשני פסי אורך כהים ומקבילים על הלוחית הגבית של החזה הקדמי. לזכר ולנקבה כנפיים, אולם הם עפים לעתים רחוקות.
מין זה מתרבה וחי במשך כל השנה בבתים. שם הוא נוטה להתקבץ מתחת לשולחנות בין ארונות בסדקים וכד'. לבתים בלתי נגועים הוא מגיע בדרך כלל עם מזון או חפצים נגועים.
מין זה מטריד בעיקר בעצם נוכחותו הבלתי רצויה, ובמידה פחותה בשל הנזק שהוא עלול לגרום בזהמו אוכל וכלי אוכל בהפרשותיו.
בתיקן זה קיימת היום עמידות מסוימת למספר חומרי הדברה.
תיקן הפסים החום – (Supella supellectilium) צבעו חום בהיר ואורכו כ- 1.5 ס"מ. פסי הרוחב החומים על החזה ועל כנפי החפיה ניכרים בעיקר בנקבה. גופו של הזכר צר משל הנקבה כנפיו בולטות מעבר לקצה הבטן. כנפי הנקבה קצרות יותר והיא חסרת כושר תעופה.
מוצאו של המין מאפריקה שם הוא נמצא בטבע. הוא התפשט לאזורים ממוזגים שם הוא נמצא רק בבתים. בבתים הוא נמצא ומתרבה בעיקר בתוך מגירות, מתחת לתמונות, בספריות וכו'.
התיקן המזרחי – (Blata orientalis) קטן מהתיקן האמריקאי (עד 2.5 ס"מ) וכהה ממנו (צבעו חום כהה עד שחור). הנקבה בעלת שרידי כנפיים בלבד, כנפי הזכר קצרות ואינן מכסות את הבטן. שני הזויגים חסרי כושר תעופה.
תפוצתו של המין כלל עולמית, בארץ הוא נמצא בעיקר באזורים הפנימיים ופחות במישור החוף. בשנים האחרונות אינו נפוץ כמו המינים האחרים.
באזורים חמים הוא יכול להתרבות בחוץ בעיקר סביב ערמות אשפה. הוא נכנס לבתים שם הוא מחפש בעיקר מקומות אפלים ומוגנים בהם ניתן למצוא מים ומזון.
