המשפחה מונה כ-10,000 מינים, מתוכם כ-160 מצויים בישראל. גוף הנמלה מחולק לשלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. צבעה חום, שחור, אדום או צהוב. רוב מיני הנמלים שוכנים בקנים תת-קרקעיים, בקני תלוליות, בגזעי עצים או בצמחים רקובים. הנמלים חיות במושבות שבכל אחת מהן כמאה אלף פרטים. במושבה יש מלכה יחידה אשר תפקידה לדאוג להולדת הצאצאים וכל השאר הן נמלים פועלות אשר תפקידן לתפעל את המושבה ולדאוג לצאצאים. 

מבוא

לרוב ניכרים הבדלים גדולים בין בני הכתות השונות (כתות – קבוצות פרטים בעלת ייחוד התנהגותי: זכרים, פועלות, מלכות): לזכר ראש קטן יחסית, זוג עיניים מורכבות גדולות מאד, 3 עיניות (עינים פשוטות המסוגלות רק להבחין בין אור וחושך)ומחושים ארוכים בני 13 פרקים. לזכרים של רוב מיני הנמלים יש כנפיים. הבטן קטנה יחסית ובקצה בולטים לעיתים איברי הזדווגות.

אצל המלכה, לעומת זאת, הראש גדול יותר וגם בו 3 עיניות. העיניים המורכבות שלה קטנות מאלה של הזכר. מספר פרקי המחוש עומד בדרך כלל על 12.

למלכות הצעירות יש כנפיים, אך הן משירות אותן אחרי מעוף הכלולות. הבטן שלהן גדולה ובה שחלות מפותחות. לצינור הביצים קשור כיס זרע אשר לתוכו נקלטים תאי הזרע של הזכר. מן הביצים הלא מופרות מתפתחים הזכרים.
הראש של הפועלות גדול. לרוב הן חסרות עיניות ועיניהן קטנות מאלה של הזכר והמלכה (לפעמים אין להן עינים כלל). מספר פרקי המחוש אצלן שווה למספרם אצל המלכה. הכנפיים חסרות תמיד ולכן מבנה החזה של הפועלות שונה מזה של הזכרים והמלכה. החזה האמצעי פחות גדול והגבול בין הפרקים אינו ברור. השחלות אינן מפותחות ולרוב מנוונות לחלוטין. כיס הזרע מנוון גם הוא. בדרך כלל, הפועלות קטנות במידה ניכרת מן המלכות והזכרים. הן אינן מזדווגות, אך יש שהן מטילות ביצים לא מופרות ומהן מתפתחים.

סוגי נמלים

נמלה בנאית – סוג של נמלים שצבען שחור, משתייכות לתת-משפחת הנמלים הריחניות במשפחת הנמליים. מקור השם של התת-משפחה נובע מן הריח הטרפנואידי הנודף מבלוטות הריח הסמוכות לפי הטבעת של הנמלים. בישראל נפוצים שני מינים של נמלה בנאית.

הנמלה הבנאית מקננת באדמה ומתחת לאבנים. זהו הסוג היחיד בישראל שקניו מתרוממים בחודשי החורף בצורת תלים, העשויים להתנשא עד לגובה של 30 ס"מ. בתוך התל יש תעלות וחדרים. יש הסבורים שהתל מסייע בחימום הקן, שכן הוא קולט קרני שמש. הטמפ' בתל גבוהה במעלות אחדות מן הטמפרטורה בקרקע ובאוויר סביבו. בקיץ נעלמים התלים והנמלים בונות את הקנים בתוך הקרקע. במקרה הצורך הן עשויות לעזוב את הקן ולעבור עם הוולדות למקום נוח יותר. הולדות נמצאים בקן כל חודשי השנה, אך באביב מספרם רב במיוחד. בכל קן מצויות מלכות אחדות, לכן יש להניח שחלק מהמלכות הצעירות חוזרות לקן האם לאחר ההזדווגות.

נמלת קציר –

סוג נמלה בתת-משפחת הדו-מתניות (Myrmicinae) במשפחת זרעים לאגירה בקן הנמצא בתוך הקרקע. קני נמלת הקציר עשויים להגיע עד לעומק 3 מ' ואף יותר מכך. הקן בנוי ממחילות ומחדרים. ברוב המינים הפועלות שונות זו מזו בגודלן. לפועלת יש ראש מרובע: המחוש חסר אָלָה ברורה. המלכות גדולות מן הפועלות. הן בעלות כנפיים ונוסף לעיניים יש להן עיניות. הזכרים שעירים מאוד, קטנים מן המלכות, ראשם ובטנם קטנים. מעוף הכלולות חל בסתיו, אחרי רדת הגשמים הראשונים.

הטרמיטים הם חרקים קטנים בעלי צבע לבן/חיוור החיים במושבות אדירות.בזמנו היה נהוג לקרוא לטרמיטים "נמלים-לבנות" אך זוהי טעות. אמנם הטרמיטים חיים בקן בעל אלפי פרטים כפי שעושים הנמלים אך למעשה הם קרובים יותר לתיקנים מאשר לנמלים (מבחינה אבולוציונית הטרמיטים הקדימו את הנמלים במיליוני שנים).קיימים מספר אלפי מיני טרמיטים; רובם באזורים חמים (טרופיים, סאב-טרופיים) שם הם גורמים לנזקים אדירים במוצרי עץ. מספר מינים חיים גם בארץ (בעיקר לאורך מישור החוף ובדרום) אך נזקם מועט יחסית.

מבוא לטרמיטים

מושבת טרמיטים מורכבת מפרטים רבים ומלך ומלכה אחת; המלך והמלכה הם הפרטים היחידים שמתרבים בקן.

בניגוד למצב בדבורים ונמלים בו המלכה מזדווגת פעם אחת ושומרת את הזרע בגופה הרי שבטרמיטים הזכר נשאר לצד הנקבה ומפרה אותה כל מספר ימים.

לאחר הבקיעה התבגרות הטרמיטים אורכת כ 2-3 שנים במהלכן הם עוברים כ 7-10 מחזורי נשל.
אוכלוסיית המושבה מורכבת מפועלים, שומרים ונימפות צעירות בעלות כושר רבייה פוטנציאלי (אשר בבוא היום יתעופפו ויקימו מושבה חדשה).
התקשורת בין הפרטים הרבים היא ברובה ע"י איתות כימי של הפרשת פרומונים.

הטרמיטים נחשבים אלופי הבנייה. הקינים שלהם יכולים להגיע לגובה של עד 7 מטרים; בחלק מהקינים יש גם חלק תת-קרקעי. אם היינו משווים את קיני הטרמיטים לגורדי שחקים באותו יחס גודל (טרמיט-אדם) הרי שהאחרונים היו צריכים להתנשא לגובה מספר קילומטרים.
הקינים נבנים מגרגרי אדמה המודבקים ברוק והפרשות הפועלים. מבנים אלו הם פלא הנדסי של אוורור היוצר סביבה בה הטמפרטורה והלחות קבועים בתוך הקן.

הטרמיטים ניזונים מעץ ומוצריו. מכיוון שיש להם חד-תאיים במערכת העיכול החיים איתם בסימביוזה הרי שהם מסוגלים לעכל תאית. בגלל יכולת זו הטרמיטים מסוגלים לגרום לנזק כבד לאדם.

רוב מיני העשים הנם יצורים ליליים ("פרפרי לילה"), אך ישנם גם מינים הפעילים ביום או בשעות הדמדומים. עשים רבים, מהווים מזיקים קשים לגידולים חקלאיים, בשלב הזחל שלהם. עשים ממשפחת העשיים הנם עשי הבגדים הידועים, המזיקים לאריגים.לעשים חשיבות רבה גם במערכת האקולוגית. בין השאר, הם משמשים כמאביקים של פרחים שונים.

סוגי עשים

 
עש הבגד

עש הבגדים הוא אחד המינים הידועים מבני משפחת העשיים. מוטת הכנפיים של הפרפר כ-16 מ"מ. הכנפיים הקדמיות צהבהבות והאחוריות אפורות. הזכר פעיל בעיקר בשעות הלילה, הוא נוהג לעוף ונמשך לאור, הנקבה לעומת זאת נוהגת לרוץ. היא מפרישה מבלוטות שבקצה בטנה פרומון(חומר כימי) המושך את הזכר להזדווגות. את הביצים היא מטילה אחת אחת.

זחל עש הבגדים הבוקע מן הביצה (4 עד 20 ימים) לבנבן עם ראש חום כהה. הוא חי בתוך צינור מטווה הפתוח משני הצדדים, ומוציא רק את ראשו לכרסום המזון. מזון הזחל הוא בעיקר צמר ונוצות. אם הוא נמצא על בד, הוא מכרסם בו חורים. בגמר גידולו עוזב הזחל את צינורו וטווה לעצמו פקעת סגורה ממטווה צפוף שבתוכה הוא יכול להתגלם (להיהפך לגולם).

במשך שנה מסוגל העש להקים ארבע דורות. עש הבגדים הוא מין שתפוצתו קוסמופוליטית(כלל עולמית) והוא נחשב למזיק קשה של בדים.

עש המזון

זחלי עש המזון שורצים במגוון רחב של מוצרי מזון יבש כגון דגני בוקר , לחם, פסטה , אורז, קוסקוס, תבלינים או פירות יבשים ועל אגוזים . מזונות אשר נרשמו חריגות יותר כוללים שוקולד ופולי קקאו , תחליפי קפה , עוגיות וקמח.. לאחר זחלי עש או נמצאו, חשוב לזרוק את כל מקורות המזון, כי הם לא באריזות סגורות. עש המזוק חזק באופן מפתיע,

ויכול להכנס לשקיות אטומות.הם הסוג שהכי קשה להיפטר ממנו, והוא יכול לזחול על תקרות ולהטיל את ביציו בחדרים אחרים מאשר במטבח או במזווה שבו הם בקעו.לאחרונה הזחלים יכולים לנסוע מרחקים משמעותיים לפני כאשר מחפשים את מקור ההדבקה,

לכן לא צריך להסתפק במקום גילוי אחד ולנסות לאתר את הביצים של העש בכל מקום המפגע

תהלוכן האורן משתייך לתת-משפחת התהלוכנים בסדרת הפרפראים. הוא נפוץ בכל ארצות אגן הים התיכון על מיני אורן שונים.זחלי התהלוכן פוגעים בבני אדם – בשל השערות הצורבות, וגורמים נזק הקשה לעצי האורן בעיקר לעצים הצעירים.אנשי התברואה ברשויות המקומיות נקראים להדביר את התהלוכן האורן בחודשים נובמבר-דצמבר, באמצעות הזרקה לעצים, וכן ליידע את אנשי לחימה במזיקים במשרד להגנת הסביבה על מוקדי נגיעות באזורם.

 
ביולוגיה:

העשים הבוגרים מגיחים בסוף אוגוסט תחילת ספטמבר. צבעם קרם חיוור, הם בעלי מחושים מנוצים, גפי פה מנוונים, אינם ניזונים, פעילים בלילה וחיים ימים ספורים. הנקבה (מוטת כנפיים 35 – 48 מ"מ) גדולה במקצת מהזכר (מוטת כנפיים 28 – 38 מ"מ), כבדת תנועה ועפה למרחק של מאות מטרים עד 2 ק"מ. הזכר קל מהנקבה ויכול לעוף למרחק של עשרות ק"מ ונמשך לנקבות המפרישות פרומון ספציפי למין. הנקבה מטילה כ- 200 ביצים בשכבה אחת סביב מחטי האורן בצורת גליל דק וארוך מכוסה בקשקשים מבריקים, שמקורם בקצה הבטן של הנקבה (תטולה).

הפרעושים הם חרקים זעירים מוצצי דם, הגורמים למטרדי עקיצות ועלולים להעביר מחלות לאדם ולבעלי חיים.

נוכחותם קשורה בנוכחות בע”ח, המשמשים להם כפונדקאים, בעיקר כלבים, חתולים וחולדות.

בעולם קיימים למעלה מ – 2000 מינים שונים של פרעושים. רבים מהם אינם ייחודיים למין אחד של פונדקאי, חלקם מגלים העדפה למין זה או אחר.

מעבר הפרעושים בין פונדקאים כדי לעקוץ ולמצוץ דם היא שמאפשרת העברת מחלות.

צרו קשר עוד היום בשביל מחר שקט. אלעד הדברות זוהי הבחירה הנכונה כיום בתחום ההדברה הירוקה.

להזמנת מדביר

לא מכניסים כל אחד הביתה!

הדברה לבית ולפרעושים בפרט, חייבת להתבצע ע”י מומחה אשר משתמש בחומרים שאושרו במיוחד לביצוע הדברת פרעושים ביתית.

בטרם ביצוע פעולת הדברה, תדרשו מהמדביר שיציג בפניכם רישיון הדברה בתוקף של המשרד להגנת הסביבה.

לקבלת הצעת מחיר ללא התחייבות אתם מוזמנים להתקשר, 050-2282912 או ליצור קשר דרך האתר שלנו (צור קשר)

אתם מוזמנים לעשות לנו לייק בעמוד הפייסבוק שלנו וליהנות מ10 אחוזי הנחה נוספים.

לחצו (כאן) למעבר לעמוד הפייסבוק שלנו.

הדברה ירוקה – צור קשר

לחץ כאן לחזרה לדף הבית

הצרעה המזרחית (דבור) ,הצרעה הגרמנית וצרעת הפלך , מהוות מטרד קשה לאדם עקב עקיצתן המסוכנת, ובמקרים של רגישות מיוחדת אף קיימת סכנה לחיים. הצרעות הן חרקים חברתיים בדומה לנמלים, טרמיטים ודבורים. בחברת החרקים קיימים מעמדות והתמחות לביצוע עבודות מסוימות לטובת הכלל.

תאור קיני הצרעות 
הצרעה המזרחית בונה בד"כ את הקן באדמה, אך לעיתים מוצאים קינים בחללים שונים כמו בקירות בתים, בארגזי תריסים וכיו"ב. הקן מורכב מחלות המונחות זו מתחת לזו במאוזן. בכל חלה שכבה אחת של תאים משושים על הרוב ופיתחם כלפי מטה. 
בתאים הקטנים בקוטר 9 מ"מ מתפתחות עמלות ובתאים הגדולים בקוטר של כ- 11 מ"מ מתפתחים מלכות או זכרים. מספר החלות גדל עם התפתחות המשפחה בחודשי הקיץ. 
החלות מחוברות ביניהן ולתקרת החלל באמצעות עמודים גליליים העשויים בעיקר מחומר אורגני כקליפת עצים, קרטון וכו' הלעוסים היטב. בחלות המרכיב העיקרי אדמה מן הסביבה, הקן נבנה מלמעלה כלפי מטה.

הצרעה הגרמנית בונה את קניה בדומה לצרעה המזרחית אך התאים קטנים יותר ושעור הקנים הנבנים באזורי מגורי האדם גדול יותר והתאים קטנים יותר. 
מספר הצרעות בשני המינים יכול להגיע למאות ולאלפים הדבר תלוי במספר גורמי הסביבה והעיקריים שבהם: מזון ומספר משפחות באזור.

חברתנו מובילה את תחום הדברת הצרעות בישראל.

מאחורינו רזומה עשיר של מוסדות ומפעלים אשר לקחו חלק בחווית השירות שלנו וכמובן שקיבלו אחריות לביצוע כל הדברה.

ברשותנו הציוד המתאים והמתקדם בישראל לחיסול ללכידת  והדברת צרעות. 

חברתנו משתמשת בחומרים לחיסול קני צרעות עם רעילות אפסית לבני אדם ועם הקפדה והתחשבות בסביבה.

אם גם אצלך הצרעות ביקרו והחליטו להתיישב כתושבות קבע,

לחברתנו הפתרון המושלם עבורכם.

חברתנו מתמחה בחיסול קני צרעות למגזר הפרטי וכן לעסקי.

עליות גג, מרפסות, גג רעפים וכל שאר המקומות שהצרעות אוהבות לקנן.

עם ניסיון של שנים בתחום וכמובן אחריות לכל הדברת צרעות עם התחייבות לכך שהן לא תחזורנה!

אלעד הדברות – הדברת צרעות-יש על מי לסמוך.

הדברת צרעות

עכבר מצוי, מין מכרסם ממשפחת העכבריים, מכונה גם עכבר הבית. הקטן בסוגי המשפחה בישראל. מידותיו: אורך הגוף 7.5 ס"מ, אורך הזנב 7 ס"מ. משקלו כ-14 גרם. אין הבדלי גודל משמעותיים בין הזיווגים(הזכר והנקבה). יש פרטים בצבעים שונים: חום, אפור, לבן, שחור. לפרטים מסויימים בטן צהובה. תפוצה בעולם: מוצאו של העכבר הוא כנראה מדרום האזור הפליארקטי, אך בעקבות האדם הוא נפוץ בעולם כולו. תפוצה בישראל: נפוץ בארץ כולה. בדרך כלל הוא מתלווה לאדם, אך הוא מצוי גם בשטחי בר לרבות הנגב ועמק הערבה.

מבוא 

העכבר אוכל-כל, בעיקר זרעים אך גם חרקים ובעלי חיים קטנים, בדרך כלל חסרי חוליות, וירק. הוא ניזון גם מפסולת מזון של האדם. כל חושיו מפותחים. העכבר פעיל בעיקר בלילה, אך גם ביום. הוא מיטיב לטפס ולשחות. מסתתר בעיקר במחילות אותן הוא חופר בעצמו.

במקומות בהם המזון מצוי בשפע, חיים העכברים בצפיפות רבה ומפתחים ארגון חברתי משוכלל של חבורות בנות זכרים אחדים ונקבות אחדות. מקום מחייתו הטבעי של העכבר הינו בשטחי בר, אך במהלך השנים הסתגל למחייה בקרבת בני אדם.

רבייה: משך ההריון 20-21 יום. ההמלטות חלות בכל העונות ומספרן עשוי להגיע ל- 10-11 בשנה. הוולדות מגיעים לבגרות מינית כבר בגיל חודשיים. בסוג 15 מינים הנפוצים בעולם הישן (אירופה, אפריקה ואסיה). העכבר משמש כחיית מעבדה בעיקר בשל העלויות הנמוכות של גידולו והמגוון בין המינים. במהלך המחקר המדעי אף פותחו מינים חדשים. העכבר נחשב כמטרד תברואתי ומזיק לחקלאות, שכן ביכולתו להעביר מחלות זיהומיות.

עכבר לבן (Mus musculus)

העכבר הלבן הוא הוריאציה הלבקנית של העכבר המצוי. נחשב לחיית מעבדה מהמקובלות ביותר, הן במדעי ההתנהגות והן בתחום הרפואה. זוהי חיה חברתית, אוכלת-כל, המעדיפה גרעינים למיניהם וגבינות קשות.  

יונה, סוג עופות במשפחת היוניים. אורכה: 40-30 ס"מ. אחדים ממיני היונה מסוגלים לעבור מרחקים של מאות קילומטרים ביום במהירות של מעל ל-100 קמ"ש. בשרה משמש למאכל. היונה משמשת כסמל השלום ואהבה במספר תרבויות. בארץ 3 מינים, והשכיח שבהם הוא יונת הסלעים ממנה מוצאה של יונת הבית. יונת הסלעים נפוצה בכל הארץ, צבעה אפור-כחלחל עם נטיה לירוק באזור הראש. בכנפיה פסים שחורים.

הנזקים שהיונים גורמות הביאו לביצוע מחקרים ,ללמוד ולמצוא את נקודת התורפה שלהן. לאחר מחקרים רבים התגלתה תכונה ייחודית ליוניםהיונה מעדיפה משטחים צרים ויציבים וכאשר המשטח רעוע או בלתי יציב היונה עוזבת את המקום.

היונים חברותיות מאוד ולכן כמות הפסולת באיזור החיות שלהם,רב מאוד. הלשלשת מלכלכת את הרצפה, קירות, מרזבים ואף בתוך הבית. הן אוהבות להיכנס לתוך חללים סגורים ולתצפת מקצוות של בניינים או בליטות של בניינים.

היונים נוחתות על משטחי גגות, מרזבים, אדני חלונות, ארגזי רוח, מזגנים, מסתורי כביסה, מעקות וכו'.

האדם ביית וטפח את היונים בכל העולם, ומספק להן את צרכיהן (במודע או לא במודע) ולכן אין להן צורך לנדוד והן נשארות במקום בו נולדו או גדלו.

מחלות

3 מחלות עיקריות מועברות אל האדם.

הנפגעים העיקריים מן המחלות הינם אנשים מגיל 60 ומעלה וילדים עד גיל 3 שנים.

דררת,פאראטיפוס, ודלקת מוח נגיפית.

מלבד יש גם טפילים העלולים לפגוע באדם

זבוב היונה – מעביר ליונה טפילי דם. עוקץ את האדם במקרים נדירים.

גורם לאלרגיה קשה ולנפיחות.

כינים – קטנות מאוד וגורמות לגירוי תת עורי ואלרגיה.

אקרית – הטפיל השכיח ביותר, מוצץ את דם היונה. עוקץ את האדם וגורם לאלרגיה קשה ופריחה בכל הגוף.

לעכבישים שמונה רגליים והם חסרי כנפיים. החלק המרכזי של גופם בנוי משתי יחידות: יחידת ראש-חזה, שאליה מחוברות שמונה הרגליים ויחידת בטן. זאת בניגוד לחרקים שלהם יש יחידת ראש, יחידת חזה ויחידת בטן, ושש רגליים וכנפיים (או כנפיים מנוונות) המחוברות ליחידת החזה.רוב העכבישאים צדים חרקים על ידי לכידתם במלכודות – רשתות שהם טווים מהקורים שהם מייצרים. הקורים הינם חוטי חלבון חזקים מאד, הנוצרים באבר הנקרא Spinneret הממוקם בחלק התחתון של בטן העכביש.

הטלה

הזרע נשמר בגוף הנקבה בכיסים מיוחדים (spermathecae), לעיתים במשך תקופה ארוכה מאד. הביצים מופרות רק בעת הטלתן ממש. במינים רבים מטילות הנקבות פעמים אחדות במהלך חייהן, ומרביתן אינן זקוקות לחידוש מלאי הזרע בכיסיהן. לצורך ההטלה אורגת הנקבה מטווה מיוחד – פקעת ביצים. לפעמים זוהי פקעת גמישה ארוגה בקורים צפופים, ולפעמים דפנותיה נראות כעשויות מנייר קלף חזק. יש שגרגרי עפר וחלקיקי עלים דבוקים למטווה או שדפנות הפקעת קשיחות, וייתכן שכל גוש הביצים יהיה עטוף בקורים מעטים בלבד.

גם ממדי התטולה (מספר הביצים בהטלה) אינם קבועים; עכבישים קטנים מטילים ביצים אחדות ואילו מינים גדולים מטילים מאות רבות, ואף יותר מאלף ביצים. תופעה שכיחה למדי היא הטלת בתולין – הטלת ביצים על ידי נקבות שלא הופרו על ידי זכרים; הביצים הללו אינן פוריות, בדרך כלל. מינים רבים תולים את פקעות הביצים בתוך המטווה או שהם מצמידים אותן למצע בקרבתם. יש מינים הנשארים במטווה עם פקעת הביצים ויש מינים הנוטשים אותה.

נוכחות של תיקנים במשכנות האדם מהווה מטרד קשה, וגורמת מורת רוח רבה לתושבים רבים – גם באזורים בהם רמת החיים גבוהה. לתיקנים כמו לשאר החרקים, אין טמפרטורת גוף קבועה, התפתחותם ופעילותם תלויות בטמפרטורות הסביבה. לכן בקיץ נוכחותם מורגשת בכל מקום בו הם מצויים, ובחורף נוכחותם מורגשת רק בבתים מוסקים או במקומות מחוממים אחרים.

סוגי התיקנים הנפוצים כיום

התיקן האמריקאי – (Periplaneta americana ) צבעו חום אדמדם, אורך הגוף של הבוגרים מגיע עד 4.5 ס"מ. לזכר גוף ארוך ובעל קצה בטן צר, לנקבה גוף רחב יותר וקצה בטן מעוגל. גם לזכר וגם לנקבה כנפיים מפותחות המאפשרות להם להגיע לבתינו בתעופה.
תיקי הביצים כהים מאוד וגודלם כ- 8 מ"מ. מחזור החיים יכול להמשך ששה חודשים עד שלוש שנים.
מין זה שמוצאו כנראה מאפריקה, נפוץ בכל העולם. הוא חובב לחות וטמפרטורות גבוהות, ומצוי במערכות הביוב, במחסני מזון בערמות ופחי אשפה, במאפיות, במטבחים וכו'. התיקנים ממין זה חיים ומתרבים גם בבתים וגם במערכות הביוב.

התיקן הגרמני – ( Blatella germanica) צבעו חום בהיר, אורכו מגיע ל- 1.5 ס"מ, והוא ניכר בשני פסי אורך כהים ומקבילים על הלוחית הגבית של החזה הקדמי. לזכר ולנקבה כנפיים, אולם הם עפים לעתים רחוקות.
מין זה מתרבה וחי במשך כל השנה בבתים. שם הוא נוטה להתקבץ מתחת לשולחנות בין ארונות בסדקים וכד'. לבתים בלתי נגועים הוא מגיע בדרך כלל עם מזון או חפצים נגועים.
מין זה מטריד בעיקר בעצם נוכחותו הבלתי רצויה, ובמידה פחותה בשל הנזק שהוא עלול לגרום בזהמו אוכל וכלי אוכל בהפרשותיו.
בתיקן זה קיימת היום עמידות מסוימת למספר חומרי הדברה.

תיקן הפסים החום – (Supella supellectilium) צבעו חום בהיר ואורכו כ- 1.5 ס"מ. פסי הרוחב החומים על החזה ועל כנפי החפיה ניכרים בעיקר בנקבה. גופו של הזכר צר משל הנקבה כנפיו בולטות מעבר לקצה הבטן. כנפי הנקבה קצרות יותר והיא חסרת כושר תעופה.
מוצאו של המין מאפריקה שם הוא נמצא בטבע. הוא התפשט לאזורים ממוזגים שם הוא נמצא רק בבתים. בבתים הוא נמצא ומתרבה בעיקר בתוך מגירות, מתחת לתמונות, בספריות וכו'.

התיקן המזרחי – (Blata orientalis) קטן מהתיקן האמריקאי (עד 2.5 ס"מ) וכהה ממנו (צבעו חום כהה עד שחור). הנקבה בעלת שרידי כנפיים בלבד, כנפי הזכר קצרות ואינן מכסות את הבטן. שני הזויגים חסרי כושר תעופה.
תפוצתו של המין כלל עולמית, בארץ הוא נמצא בעיקר באזורים הפנימיים ופחות במישור החוף. בשנים האחרונות אינו נפוץ כמו המינים האחרים.
באזורים חמים הוא יכול להתרבות בחוץ בעיקר סביב ערמות אשפה. הוא נכנס לבתים שם הוא מחפש בעיקר מקומות אפלים ומוגנים בהם ניתן למצוא מים ומזון.